“תגידי, איך אני אדע אם אני באמת צריכה להוריד קצב,
לנוח קצת, או שאני סתם מתפנקת?”
את השאלה הזו שאלה אותי לקוחה שמדייקת את הדרך שלה לחיות כך שתביא לה הצלחה- אבל רוצה גם לשמור על שלווה פנימית.
חשבתי שאת מה שעניתי לה, אני רוצה לחלוק גם איתך:
קודם כל, בואי נוציא בכלל את המילה מתפנקת מחוץ למשוואה.
המילה הזאת מקפיצה אותי ממש אותי כי השתילו אותה בנו כדי להפוך אותנו למכונות יעילות
שלא נותנות מספיק תשומת לב ויחס וטיפול ליצורים אנושיים שאנחנו.
אני לא יכולה לספור אפילו על כף יד אחת את מספר הנשים ה”מפונקות באמת” שאני מכירה
מאלפי הנשים שפגשתי בחיי.
אני כן מכירה נשים שמרגישות אולי עומס,
או שחיקה,
או עייפות,
או חוסר אושר,
או חוסר דיוק
או דרישות בלתי אפשריות,
או כאב פנימי מסוג כזה או אחר, שגורם להם לברוח או לחפש קצת מנוחה.
אבל ממש נשים מפונקות? איפה יש כאלה?
אני רוצה לשאול אותך:
האם בגלל שלקחת על עצמך יותר מידי משימות
וכתוצאה מכך, כל מה שבא לך זה לשבת מול נטפליקס את מפונקת?
האם בגלל שהילדים מתישים אותך ואת מרגישה בודדה במסע,
של הגידול שלהם – ואז בא לך רק לגלול בטלפון ולגמור להם את השקית במבה את מתפנקת?
האם בגלל שאת רואה את הTO DO שלך הולך ומתארך
ורק בא לך ללכת לקניון או לשנוץ- זה עושה אותך מפונקת?
אולי להפך???
אולי את כל כך לא מפונקת, וכל כך לא יודעת להכניס את המנוחה הדרושה לך,
ולחיות בקצב שיותר מתאים למערכת המנטלית והפיזית שלך,
וכל כך לא יודעת לתת לעצמך אהבה והתחשבות וסלף קר עד כדי שהגוף שלך
משתדל בכוח לקחת אותך למקומות של הפוגה בדרכים
שלא הכי מיטיבות איתך כי זה הכי מהיר ומספק, וזה בעצם מה שהוא מכיר?
הגיע הזמן לעשות אחרת, להבין שהטיפוח העצמי קריטי לא רק לבריאות הגוף ומערכת העצבים שלך-
אלא בעצם גם לעשייה וההצלחה שלך. כי הוא קובע עד כמה טוב תצליחי לתפקד אחר כך
ומה באמת נכנס לך לראש כשתלמדי ועל היצירתיות שלך,
ולהכניס את הטיפוח העצמי בצורה מסודרת בתוך היומיום שלך.
לסיכום- אם את חווה חוסר איזון אז את לא מתפנקת את חווה חוסר איזון.
ומה שאת צריכה זה ליצור איזון למקום של דיוק כזה
שהעבודה והמטלות יתאזנו בדיוק עם הזמן שמוקדם
להתאוששות והטענה. ואז- את כבר לא בחוסר איזון.
