לא להיות במקום המדויק שלך בחיים עולה לך בבריאות!

לפני שנים עבדתי בעבודה מאוד טובה ומוצלחת, אבל הלב שלי לא היה שם.

לא ידעתי להסביר את זה בדיוק, 

את מה שמפריע לי, כי הכל היה טוב-

התנאים, המשכורת, האנשים היו נחמדים, העבודה הייתה די מענינת ומאוד נוחה לי כאם לילדים קטנים,

אבל משהו היה חסר.

בגלל שלא הייתה לי סיבה טובה לתחושות הפנימיות האלה וגם לא היה סיכוי שאעזוב סתם כך עבודה כזו מוצלחת, 

לא עשיתי עם זה כלום.

כלומר, פיציתי את עצמי, 

זה כן: ברכב יקר, בנסיעות לחו”ל, בנופשים, בבגדים וגאדג’טים, 

בכל מה שכסף קונה.

אבל הדבר הפנימי שהפריע לי,

היה המקום הפנימי העמוק והבריא, שמייצג את מי שאני באמת,

או יותר נכון, את מי שאני יכולה להיות.

והוא לא נתן לי להרדם בשמירה ולפוצץ את עצמי בפיצויים במקום למצוא משמעות עמוקה יותר לחיים.

ואז התחילו בעיות בריאות,

שהמטרה שלהן הייתה לדחוף אותי 

משם החוצה, להראות לי שוב ושוב, 

שאני לא במקום הנכון.

התחילו לי כאבי בטן שהיו משביתים אותי לשעות וימים ושלחו אותי לסדרת בדיקות בלתי נגמרת,

נדבקתי בוירוס מוזר שכלל סחרחורות משוגעות והתעלפויות,

אחר כך התחילו הפרעות שינה קשות,

ובעקבות הלחץ שהן הפעילו עלי התחילו לי התקפי חרדה 

שהיו איתי במשך שנתיים בכל שעות היום והלילה.

ועדיין- לא עזבתי את העבודה,

לא הבנתי מה קורה לי, נצמדתי למוכר.

עד שיום אחד ראיתי ציטוט שאמר:

“במקום לתכנן את החופשה הבאה- 

אולי תתכנני חיים שלא צריך לברוח מהם?”

מודה- זה שתל אותי במקום.

סוף סוף הבנתי שאני לא נמצאת במקום המדוייק לי.

כי אני כל הזמן מתכננת את החופש הבא,

אני לא קמה בחדווה בבוקר,

מה שאני עושה בעצמו לא הוא מה שממלא את הלב שלי בשמחה,

או לפחות מעורר בי ענין, 

התלהבות ורצון להמשיך.

אז כבר הבנתי מה לא. 

אבל עוד לא ידעתי מה כן…

למצוא מה כן, זה מסע,

מסע לבניית חיים שמדוייקים עבורי,

שכל דבר בהם הולם איזה צורך או רצון שיש בי, חיים שמתאימים לקצב שלי, למיקום שלי, 

למצב המשפחתי שלי.

חיים שמקדמים אותי כל הזמן לכיוון בו אני יותר מרוצה, יותר שמחה, 

יותר מגשימה ויותר מחוברת לאנשים ולעולם.

זה היה המסע שלי. ובעקבותיו כל בעיות הבריאות שלי נפתרו, ולא שבו!

זה לא היה מסע קצר,

זה דרש עבודה פנימית וחיצונית.

לטפל בעצמי בכל מיני רבדים:

לחזק את הצד הפיזי לא פחות מהרגשי,

ללמוד מיומנויות חדשות, גם לעבודה, גם לחיים,

לצאת מאזור הנוחות ולהסכים להיראות,

היו המון דיוקים בדרך, התאמות וניסיונות.

אבל זה היה המסע הכי טוב, חשוב ושווה שעשיתי בחיים.

בגלל שהוא עזר לי לחיות את מי שאני באמת.

אם את מרגישה שאת לא במקום המדוייק שלך, או שיש יותר מידי סימפטומים שחוזרים על עצמם ומפריעים לך, שווה לך לבדוק אם גם לך יש את קריאת ההתעוררות הזו.