כמעט טבעתי בסיני
.
לקח לי קצת זמן לאסוף בחזרה את המילים ולספר על זה, אז הנה:
לרגע אחד שקשה לשכוח, מצאתי את עצמי בלב ים,
שחיתי רחוק מידי מסירה שלקחה אותי לשנרקל,
מצאתי את עצמי פתאום רחוק מאנשים,
ללא ציוד מתאים וללא כוחות, והרגשתי שהמצב הזה הולך להיגמר ברע.
למזלי הרב- חבר מהריטריט בו השתתפתי קלט אותי מרחוק,
ומשהו היה נראה לו לא תקין,
הוא צעק אם אני בסדר וסימנתי לו שלא…
הוא שחה אלי ואז שחה כשהוא מחזיק אותי על הידיים- בחזרה עד לסירה.
ואני- כל אירוע שקורה מנסה ללמוד ממנו,
לא מבזבזת הזדמנות להתפתח ולצמוח מאירועי החיים.
קודם כל ניקיתי את הטראומה. הגוף נכנס לשוק והיה צריך קודם כל לטפל בזה.
אז יש לי כלים מאוד חזקים לזה, בין היתר EFT, ועוד תהליכים מנטליים חזקים, ותערובות צמחים ושמנים שזה בדיוק התפקיד שלהם.
התיעצתי גם עם מיטב החברות, המטפלות והמכשפות שסביבי וקיבלתי שפע של תמיכה.
תוך יומיים הגוף הרגיש נהדר.
ואז עברתי להפקת הלקחים,
והבנתי שני דברים,
אחד, שהיו לי סימנים שרמזו לי שמשהו לא מדוייק ביציאה לפעילות הזו,
וזה אפילו נדחה ולא הסתדר לי כמה פעמים, ורן לא בא איתי,
זה גם לא היה סימן טוב,
וכמו תמיד- להקשיב לבטן שלי ולתחושות הפנימיות-
זו אף פעם לא טעות.
ואני תמיד מצטערת בדיעבד כשלא הקשבתי.
שוב ושוב חוזר השיעור הזה.
בפעם הבאה אקשיב טוב יותר.
וההבנה השנייה שלי הייתה לגבי הדרך בה אני פועלת בעולם:
אני ממש טובה ונלהבת במוטיבציה ובחזון,
אני קופצת ראש למים (הפעם זה היה כפשוטו)
לפרוייקטים ולהזדמנויות,
בהרבה התלהבות ואמונה,
אבל לפעמים לא בודקת בצורה מדוקדקת מספיק את הפרטים הקטנים.
כבר קיבלתי פידבק על זה לא פעם-
אבל הפעם זה כמעט עלה לי בחיים.
לא בדקתי ולא שאלתי:
מה צריך לדעת כדי לצאת לשייט הזה?
איזה ציוד צריך? איך בדיוק מתנהגים בים?
אמרתי לעצמי:
“איזה כיף יהיה בסדר!” וקפצתי.
בדרך כלל האומץ הזה, וקפיצות האמונה,
זה מה שעוזר לי להגיע להישגים בחיים,
הפעם, כמעט ולא היה בסדר.
מאמינה שזה יהיה הטריגר הנכון עבורי
לעשות להבא קצת זום אין על הזדמנויות,
לקבל החלטות יותר בערנות,
או לפחות לבדוק יותר לעומק את העובדות.
אני מרגישה שזה היה קריאת השכמה עבורי להיות עוד יותר
בערות ובנוכחות בחיים שלי.
אני משתדלת גם ככה מאוד לחיות ברגע,
אבל הפעם זה ממש לעשות זום אין מטורף על המציאות,
על הרגע: להסתכל סביב- מה קורה עכשיו?
ולהוציא עוד ועוד אוטומטים מהחיים שלי בין אם האוטומט שלי הוא: הכל יהיה בסדר אני אסתדר,
ובין אם אוטומטים שלא בודקים מה התנאים בשטח? מה קורה עם אנשים אחרים באותו מצב?
אשמח מאוד לשמוע איפה הדברים שלי פוגשים אותך,
בין אם באירועי חיים,
או במסקנות שהגעת אליהן באירועים לא צפויים…
